שפעת: הווירוס שמשבית את העולם

 

מה גורם לשפעת, איך היא מתפשטת, מדוע היא מסוכנת יותר ממה שחושבים, ואיך אפשר להימנע ממנה?

בכל חורף, מיליוני אנשים ברחבי העולם מוצאים את עצמם מרותקים למיטה עם חום גבוה, צמרמורות ושיעול בלתי פוסק – זו השפעת, מחלה עונתית לכאורה שיכולה להפוך למסוכנת מאוד. 

מה הופך את נגיף השפעת לאחד הפתוגנים המתוחכמים והמתעתעים ביותר?
איך הוא מצליח להדביק מיליונים מחדש בכל שנה, למרות החיסונים והתרופות?
ולמה גם אנשים בריאים לחלוטין עלולים לסבול מסיבוכים מסוכנים? 

בכתבה זו נצלול לעולם של אחד הווירוסים המתוחכמים ביותר, נסביר איך הוא פועל, כיצד ניתן להימנע ממנו, ואילו חידושים במדע עשויים להביא לפריצת דרך במלחמה נגדו.

סוגי שפעת

שפעת עונתית – המבקר השנתי

שפעת עונתית נגרמת על ידי נגיפי שפעת מסוג A ו-B, והיא מתפרצת בעיקר בחודשי החורף. הנגיף משתנה כל שנה עקב מוטציות גנטיות קטנות בתהליך שנקרא סחיפה אנטיגנית (Antigenic Drift), ולכן יש צורך לעדכן את החיסון מדי שנה (Baumeister & Pontoriero, 2017).

שפעת פנדמית – כשהנגיף משתנה באופן קיצוני

מדי כמה עשורים מופיעה שפעת פנדמית – מגיפה עולמית הנגרמת כאשר מתרחש שינוי אנטיגני (Antigenic Shift) בנגיף שפעת A, כלומר, הוא רוכש גנים חדשים ממקורות אחרים, כגון שפעת של בעלי חיים. דוגמאות לכך הן מגפת השפעת הספרדית ב-1918 ומגפת שפעת החזירים (H1N1) ב-2009 (Li & Cao, 2017).

שפעת העופות – סכנה לבני האדם?

שפעת העופות נגרמת על ידי תתי-זנים של נגיף שפעת A, כמו H5N1 ו-H7N9. רוב המקרים של הדבקה בבני אדם התרחשו בעקבות מגע ישיר עם עופות נגועים, אך יש חשש מתמיד מהתפתחות מוטציה שתאפשר לנגיף לעבור מאדם לאדם (Ahmed et al., 2024).

מנגנון הפעולה של נגיף השפעת

החדירה לגוף

נגיף השפעת חודר לגוף דרך מערכת הנשימה – האף, הפה והעיניים. הוא נצמד לתאי האפיתל (תאים המרפדים את דרכי הנשימה) באמצעות חלבון בשם המגלוטינין (Hemagglutinin, HA), שמאפשר לו להיצמד ולהיכנס לתא (Wang et al., 2019).

שכפול והתרבות

ברגע שהנגיף חודר לתא, הוא משתמש במנגנון התאי כדי לשכפל את עצמו. הוא מנצל את האנזימים של התא כדי לייצר עותקים חדשים שלו, שבתורם יוצאים מהתא באמצעות חלבון נוסף בשם נויראמינידאז (Neuraminidase, NA). חלבון זה מאפשר לנגיף להשתחרר מהתא המארח ולהדביק תאים נוספים (Peteranderl et al., 2016).

תגובת מערכת החיסון

המערכת החיסונית מזהה את הנגיף ומגיבה בשחרור אינטרפרונים (Interferons) – חלבונים שמפעילים את מערכת ההגנה של הגוף. במקרים מסוימים, התגובה החיסונית עלולה להיות חזקה מדי ולגרום לנזק לרקמות הריאה – מצב המכונה סערת ציטוקינים (Cytokine Storm), שיכול לגרום לאי-ספיקת נשימה (Chen et al., 2015).

כיצד הנגיף פוגע בבני אדם?

תסמינים קלים עד חמורים

שפעת מתבטאת בחום גבוה, צמרמורות, כאבי ראש, כאבי שרירים, עייפות, שיעול וגודש באף. התסמינים יכולים להיות קלים או חמורים, ולעיתים אף להוביל לאשפוז ולסיבוכים מסכני חיים (Wang, 2016).

סיבוכים אפשריים

1. דלקת ריאות – נגיף השפעת עלול להוביל לדלקת ריאות ויראלית או להוות קרקע נוחה לזיהומים חיידקיים משניים (Liang, 2023).
2. תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS) – מצב בו הריאות מתמלאות בנוזלים, דבר שמקשה על מעבר חמצן לדם. מצב זה נחשב למסכן חיים ודורש טיפול נמרץ (Baumeister & Pontoriero, 2017).
3. פגיעה לבבית – מחקרים מצביעים על קשר בין זיהום שפעת לבין סיכון מוגבר לאירועי לב חמורים, כגון התקפי לב (Peteranderl et al., 2016).

השפעת השפעת על אוכלוסיות בסיכון

שפעת מסוכנת במיוחד לתינוקות, קשישים, נשים בהריון ואנשים עם מחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב וריאות (Kumar et al., 2018).

סטטיסטיקה: כמה נפוצה השפעת?

מספרי חולים ואשפוזים

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-3 עד 5 מיליון בני אדם חולים בשפעת חמורה מדי שנה, וכ-290,000 עד 650,000 מתים כתוצאה מסיבוכים (Asha et al., 2023).

השפעת מגפת הקורונה על התפשטות השפעת

מעניין לציין כי במהלך מגפת הקורונה (COVID-19), מספר מקרי השפעת ירד באופן דרמטי, ככל הנראה בשל עטיית מסכות וריחוק חברתי. עם זאת, לאחר הסרת ההגבלות, חלה עלייה חדה במקרי השפעת העונתית (Asha et al., 2023).

מגפות שפעת בעבר

• השפעת הספרדית (1918) – גרמה לכ-50 מיליון מקרי מוות.
• שפעת החזירים (2009) – גרמה למיליוני הדבקות ולכ-284,000 מקרי מוות ברחבי העולם (Li & Cao, 2017).

הטיפולים נגד שפעת: חיסונים, תרופות ושיטות חדשניות

חיסונים – קו הגנה ראשון

חיסוני השפעת הם האמצעי היעיל ביותר למניעת הדבקה ולצמצום הסיכון לתחלואה קשה. החיסונים הקיימים מבוססים על שלושה סוגים עיקריים:

1. חיסון מומת (Inactivated Influenza Vaccine - IIV) – חיסון קלאסי המכיל נגיף מוחלש או מומת, המוזרק לשריר ומעניק הגנה עונתית (Nuwarda et al., 2021).
2. חיסון מוחלש (Live Attenuated Influenza Vaccine - LAIV) – ניתן כתרסיס לאף, מתאים בעיקר לילדים בריאים ובעלי מערכת חיסון תקינה (Wang et al., 2022).
3. חיסון RNA – חיסון חדיש המבוסס על טכנולוגיית mRNA, בדומה לחיסוני הקורונה, אשר נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים (Nuwarda et al., 2021).

למרות היעילות הגבוהה של החיסונים, יש צורך לעדכן אותם מדי שנה עקב המוטציות הגנטיות של הנגיף. כיום, חוקרים עובדים על חיסון אוניברסלי לשפעת, שיספק הגנה רחבה יותר ללא צורך בהתאמות שנתיות (Principi et al., 2019).

תרופות אנטי-ויראליות – איך מטפלים אחרי הדבקה?

כאשר אדם נדבק בשפעת, ניתן להשתמש בתרופות אנטי-ויראליות המסייעות בהפחתת תסמיני המחלה ובמניעת סיבוכים.

מעכבי נויראמינידאז – החוסמים את התפשטות הנגיף

תרופות אלו חוסמות את פעילות האנזים נויראמינידאז (Neuraminidase), ובכך מונעות את התפשטות הנגיף בגוף. הדוגמאות הבולטות הן:

• Oseltamivir (טמיפלו) – תרופה הניתנת דרך הפה, מומלצת לטיפול מוקדם בהדבקה (Ley, 2023).
• Zanamivir (רלנזה) – ניתנת בשאיפה ומשמשת לטיפול במקרים בהם Oseltamivir אינו יעיל.
• Peramivir – ניתנת בעירוי לחולים קשים המאושפזים בבית חולים (Bulloch, 2023).

מעכבי פולימראז – פגיעה במנגנון השכפול של הנגיף

קבוצת תרופות זו פועלת ישירות על האנזים האחראי על שכפול החומר הגנטי של הנגיף, ובכך מעכבת את התפשטותו:

• Baloxavir Marboxil – אושרה לשימוש ביפן ובארה"ב, פועלת במנגנון חדשני שמונע את התחלת השכפול של הווירוס (Odnovorov et al., 2020).
• Favipiravir – נמצאת בניסויים קליניים ונחשבת לאופציה מבטיחה לשפעת חמורה ולנגיפים עמידים לטיפולים אחרים (Naesens et al., 2016).

תרופות ישנות שכבר אינן מומלצות

תרופות ממשפחת ה-Adamantanes כמו Amantadine ו-Rimantadine שימשו בעבר לטיפול בשפעת, אך אינן בשימוש כיום עקב פיתוח עמידות נרחבת של הנגיף (Duwe, 2017).

שיטות חדשניות – ננו-חלקיקים ותרופות חכמות

ננו-חלקיקים – התקפה ממוקדת על הנגיף

ננו-טכנולוגיה הופכת לכלי מבטיח במאבק בשפעת. מחקרים הראו כי ננו-חלקיקים של כסף, זהב ונחושת יכולים לפגוע במעטפת הווירוס ולמנוע את שכפולו (Ríos-Ibarra et al., 2024).

שימוש בתרופות קיימות לטיפול בשפעת

חוקרים בודקים את האפשרות להשתמש בתרופות קיימות, כגון Verapamil (תרופה ליתר לחץ דם), כטיפול פוטנציאלי נגד שפעת, שכן היא פוגעת במנגנוני ההדבקה של הנגיף (Alam et al., 2016).

טיפולים מבוססי פפטידים

טיפול חדשני נוסף מבוסס על פפטידים (שרשראות חלבוניות קצרות) שיכולים לנטרל את חלבוני הווירוס ולמנוע את חדירתו לתאים (Agamennone et al., 2022).

ביבליוגרפיה

1. Baumeister, E., & Pontoriero, A. (2017). Influenza Viruses, Biology, Epidemiology, and Control. Current Topics in Virology, 255-270. 

2. Wang, J. (2016). Pathogenesis of Influenza. Current Reviews in Infectious Diseases, 9-9. 

3. Liang, Y. (2023). Pathogenicity and Virulence of Influenza. Virulence, 14. 

4. Li, H., & Cao, B. (2017). Pandemic and Avian Influenza A Viruses in Humans: Epidemiology, Virology, Clinical Characteristics, and Treatment Strategy. Clinics in Chest Medicine, 38, 59-70. 

5. Peteranderl, C., Herold, S., & Schmoldt, C. (2016). Human Influenza Virus Infections. Seminars in Respiratory and Critical Care Medicine, 37, 487-500. 

6. Asha, K., Meseko, C. A., & Kumar, B. (2023). Editorial: Influenza and Related Viruses: Epidemiology, Pathogenesis, and Therapeutics. Frontiers in Molecular Biosciences, 9. 

7. Nuwarda, R., Alharbi, A., & Kayser, V. (2021). An Overview of Influenza Viruses and Vaccines. Vaccines, 9. 

8. Wang, J., Sun, Y., & Liu, S. (2022). Emerging antiviral therapies and drugs for the treatment of influenza. Expert Opinion on Emerging Drugs, 27, 389-403. 

9. Principi, N., Camilloni, B., Alunno, A., Polinori, I., Argentiero, A., & Esposito, S. (2019). Drugs for Influenza Treatment: Is There Significant News? Frontiers in Medicine, 6. 

10. Odnovorov, A., Garaev, T. M., Grebennikova, T., & Pleteneva, T. (2020). Prospects for Specific Influenza Treatment. Systematic Reviews in Pharmacy, 11, 242-248. 

11. Naesens, L., Stevaert, A., & Vanderlinden, E. (2016). Antiviral therapies on the horizon for influenza. Current opinion in pharmacology, 30, 106-115. 

12. Duwe, S. (2017). Influenza viruses – antiviral therapy and resistance. GMS Infectious Diseases, 5. 

13. Ríos-Ibarra, C., Salinas-Santander, M., Orozco‑Nunnelly, D., & Bravo‑Madrigal, J. (2024). Nanoparticle‑based antiviral strategies to combat the influenza virus. Biomedical Reports, 20. 

14. Alam, M. I., Mostafa, A., Kanrai, P., et al. (2016). Verapamil has Antiviral Activities that Target Different Steps of the Influenza Virus Replication Cycle. Journal of Antivirals & Antiretrovirals, 8, 121-130.

15. Agamennone, M., Fantacuzzi, M., Vivenzio, G., et al. (2022). Antiviral Peptides as Anti-Influenza Agents. International Journal of Molecular Sciences, 23.