לא כל מה שטבעי – בריא

 הם נראים טבעיים, יש להם תדמית בריאה, אבל הם עלולים להזיק לבריאות שלכם. אילו מזונות טבעיים מסתירים בתוכם סכנות ואיך אפשר להימנע מהן?

בעידן שבו כולם מחפשים מזון "טבעי" ובריא יותר, רבים מאיתנו מניחים שאם משהו מגיע ישר מהטבע – הוא בהכרח טוב לנו. אבל האם זה באמת נכון? מתברר שיש לא מעט מזונות טבעיים שעלולים להיות מסוכנים לבריאות שלנו – חלקם מכילים רעלים טבעיים, אחרים עשויים לגרום לבעיות עיכול או אפילו להשפיע לרעה על מערכות הגוף השונות. 

אז אילו מזונות טבעיים עדיף להוציא מהתפריט או לפחות לצרוך בזהירות? בואו נגלה את האמת שמסתתרת מאחורי כמה מהמרכיבים המוכרים ביותר.

המזונות הטבעיים שכדאי להימנע מהם

תפוחי אדמה ירוקים ומונבטים – לא תמיד תמימים

תפוחי אדמה נחשבים לאחד המזונות הבסיסיים בעולם, אך כשהם מתחילים להוריק או לנבוט, הם עלולים להפוך למסוכנים. 

תפוחי אדמה ירוקים מכילים רמות גבוהות של סולנין (Solanine) – רעלן טבעי ממשפחת הגליקואלקלואידים (Glycoalkaloids), שעלול לגרום להקאות, כאבי ראש ואפילו לבעיות עצביות במקרים חמורים (Pandoh et al., 2020). מחקר שבחן את רמות הרעלנים בתפוחי אדמה גילה כי הם מצטברים בעיקר בקליפה ובנבטים, ולכן מומלץ להסירם לפני הבישול (Shariatifar, 2018).

קסבה (מניוק) – פחמימה טרופית עם סיכון להרעלה

השורש הטרופי קסבה (Cassava), המשמש כמקור מזון עיקרי במדינות רבות, מכיל גליקוזידים ציאנוגניים (Cyanogenic Glycosides), תרכובות שהופכות לציאניד בגוף ועלולות לגרום להרעלה חמורה אם הצמח נאכל ללא עיבוד מתאים (Jackson-Malete et al., 2015). 

עיבוד נכון של קסבה כולל השריה, התססה או בישול יסודי, המסייעים בנטרול הרעלן (Bovell-Benjamin & Roberts, 2016).

שקדים מרים – חטיף עם פוטנציאל קטלני

שקדים הם נשנוש פופולרי, אך השקדים המרים מכילים אמיגדלין (Amygdalin), חומר שהופך בגוף לציאניד רעיל. צריכה של כמות גדולה של שקדים מרים עלולה לגרום לבחילות, חולשה ואף למוות במקרים קיצוניים (Shariatifar, 2018).

מחקרים הראו כי חימום ובישול יכולים להפחית חלק מהסיכון, אך צריכה מופרזת עדיין אינה מומלצת (Uneyama, 2021).

אגוז מוסקט – תבלין עם השפעה פסיכואקטיבית

אגוז מוסקט (Nutmeg) נחשב לתבלין תמים, אך צריכתו בכמויות גדולות עלולה לגרום להשפעות פסיכואקטיביות קשות, כולל הזיות, חרדה ודופק מואץ. ההשפעה מיוחסת לתרכובת מיריסטיצין (Myristicin), המצויה באגוז המוסקט ופועלת על מערכת העצבים (Ghanemi, 2015).

במבוק טרי – ירק עם מרכיב רעיל

ניצני במבוק צעירים מכילים כמויות גבוהות של ציאנוגנים, תרכובות שיכולות לשחרר ציאניד בגוף. במדינות בהן משתמשים בבמבוק בבישול, קיימות שיטות מסורתיות להפחתת הרעלים, כגון השריה ובישול ארוך במים רותחים (Pandoh et al., 2020).

ריבס (Rhubarb) – לא כל חלקי הצמח אכילים

הריבס הוא ירק ייחודי שמשמש בעיקר לקינוחים, אך עליו מכילים חומצה אוקסלית (Oxalic Acid), שעלולה לגרום להפרעות בכליות, במיוחד אצל אנשים הרגישים להצטברות אבנים בכליות (Jackson-Malete et al., 2015). גבעולי הריבס עצמם בטוחים למאכל, אך מומלץ להימנע מאכילת העלים (Bovell-Benjamin & Roberts, 2016).

ליקוריץ (שוש קירח) – בעיה בלחץ הדם

צמח הליקוריץ (Licorice), המשמש להכנת ממתקים ותוספי תזונה, מכיל חומצה גליציריזית (Glycyrrhizic Acid), שיכולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, חוסר איזון באשלגן ותופעות לוואי מסוכנות אחרות. מחקרים מצביעים על כך שאנשים הצורכים ליקוריץ בכמויות גדולות נמצאים בסיכון גבוה לפתח הפרעות לבביות (Zhang et al., 2020).

פטריות בר – לא כל מה שטבעי בטוח

פטריות בר הן מקור נפלא לחלבון ולמינרלים, אך רבות מהן מכילות רעלנים מסוכנים כמו הידרזין (Hydrazine), העלול לגרום להרעלה קשה ואף לסרטן (Shariatifar, 2018). זיהוי שגוי של פטריות בטבע הוא אחד הגורמים העיקריים להרעלות קשות, ולכן מומלץ לרכוש פטריות ממקורות אמינים בלבד (Zhang et al., 2020).

טונה ודגים גדולים – כספית ברמות גבוהות

טונה, דג חרב ודגים גדולים נוספים נוטים לצבור כמויות גבוהות של כספית (Mercury), מתכת כבדה שעלולה לפגוע במערכת העצבים, במיוחד אצל נשים בהריון וילדים (Wei et al., 2019). ארגוני הבריאות ממליצים להגביל את הצריכה של דגים אלו ולבחור באופציות המכילות פחות כספית, כמו סלמון וסרדינים (Wang et al., 2020).

ביבליוגרפיה

1. Pandoh, N., Dass, G., & Malhotra, R. (2020). Natural toxin substances in everyday food. Centre for Food Safety of the Food and Environmental Hygiene Department. 

2. Shariatifar, N. (2018). Public health and natural toxins in foods. Journal of Food Safety. 

3. Jackson-Malete, J., Blake, O., & Gordon, A. (2015). Natural toxins in fruits and vegetables. Journal of Food Chemistry. 

4. Bovell-Benjamin, A., & Roberts, J. (2016). Naturally occurring toxicants in commonly consumed foods. Journal of Toxicology and Food Safety. 

5. Uneyama, C. (2021). Considering risks of food and radiation. Insights Concerning the Fukushima Daiichi Nuclear Accident. 

6. Ghanemi, A. (2015). How to define a pharmacological or a toxic food? Alexandria Journal of Medicine. 

7. Zhang, D., Gong, L., Ding, S., Tian, Y., Jia, C., & Liu, D. (2020). FRCD: A comprehensive food risk component database. Food Chemistry. 

8. Wei, J., Gao, J., & Cen, K. (2019). Levels of heavy metals and health risk assessment in food. Environmental Geochemistry and Health.